אֵילוּ הֵן עֲדָשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת כָּל שֶׁגַּלְגְּלֵיהֶן חַדִּין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵין לָהֶן צְרוֹרוֹת. אֵילוּ הֵן הַקֻּרִיקָם. כָּל שֶׁעוּקָצֵיהֶן מוּעָטִין וְהִלְקֵטֵיהֶן מְרוּבִּין. מַה דָמִי לָהּ אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כְּגוֹן אִילֵּין קוֹנִייָתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כגון אילין קוניתה. זהו הקונרס הנזכר בסוף פרק ה' דכלאים והן דומין להקריקס שהוזכר כאן:
כל שעוקציהן מועטין. העוקצין הן קטנים ביותר והלקטיהן מה שנלקט מגוף הכרוב מרובין:
כל שאיך להן צרורות בזה הם ניכרין שאין בהם כל כך צרורות כמו בשארי עדשים ואפילו הכי בחזקת הפקר הן שאינם מצוים לזרוע מהן בגינה:
כל שגלגליהן חדין. שצדי העגול שלהן יותר חדין הן משאר עדשים:
אלו הן עדשים וכו'. הכל בתוספתא שם:
רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי כַּרְכֻּמִּין מַהוּ שֶׁיְּהוּ מוּתָּרִין מִשּׁוּם סְפִיחִין. הָתִיב רִבִּי תַנְחוּם בַּר יִרְמְיָּה וְהָתַנִּינָן וְהֶחָשׁוּד עַל הַשְׁבִיעִית אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן פִּשְׁתָּן אֲפִילוּ סָרוּק. וּפִשְׁתָּן לָאו קִיסְמִין הוּא. אָמַר רִבִּי חִינְנָא מִפְּנֵי זַרְעָהּ. רִבִּי מָנָא אָמַר אִם מִפְּנֵי זַרְעָהּ וְהָתַנִּינָן הֶחָשׁוּד לִהְיוֹת מוֹכֵר תְּרוּמָה לְחוּלִין אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ מַיִם וּמֶלַח. אִית לָךְ מֵימַר מַיִם וּמֶלַח מִפְּנֵי זַרְעָהּ לֹא מִפְּנֵי קְנָס. אַף הָכָא מִפְּנֵי קְנָס.
Pnei Moshe (non traduit)
אם מפני זרעה. מאי האי דתנינן שם החשוד להיות מוכר תרומה לשם חולין וכו' וכי אית לך מימר מים ומלח מפני זרעו אלא ודאי דטעמא משום קנס אם כן אף הכא נמי משום קנס:
מפני זרעה. לא אסרו פשתן אלא מפני הזרע שיש בהקסמין:
והתנינן. בפרק רביעי דבכורות החשוד על השביעית וכו' ואפי' הוא סרוק שהוא מתוקן במסרק אין לוקחין ממנו דלא קפיד אהאי טירחא זוטא ואף דאי שמעי רבנן ומפסידי מיניה קתני מיהת פשתן ופשתן לאו קסמין הוא ואפילו הכי אין לוקחין ממנו:
כרכמין. הקיסמין שלהן מהו שיהא מותרין ליקח מכל אדם בשביעית ואין חוששין משום ספיחין:
אֵילּוּ הֵן גְּרִיסִין הַקִּילִקִין אֵילּוּ הַמְּרוּבָּעִין. תַּנִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין מְרוּבָּע מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. הָתִיב רִבִּי בְּרֶכְיָה וְהָתַנִּינָן גּוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת כְּגְרִיס הַקִּילִקִי מְרוּבָּע. אָמַר רִבִּי בִּיסִּינָה כָּל גַּרְמָא אָֽמְרָה לֵית לֵיהּ מְרוּבָּע. וְלָמָּה תַנִּינָן. דִּירִבְעֶנָּה הִיא. וְהִיא נִגְעָה מָלֵא קִטְרִין. וְהִיא אָבִיבָה דְּפִילָא עָגוּל הוּא מִלְּמַטָּן. 26a אִית דְּבָעֵי מֵימַר לֹא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֶלָּא בַּבִּרְיוֹת. וְתַנִּי כֵן מְרוּבָּע בְּאוֹכְלִין אֵין מְרוּבָּע בַּבִּרְיוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
והא אביבא דפילא. והא עניבא צ''ל וכן הוא בשבועות שם ענב של פרי אחד ומרובע הוא ומשני עגול הוא מלמטה ואית דבעי מימר דבלאו הכי לא קשיא מגריס הקילקי ומעינבא דפילא דלא אמר רשב''ג אלא בבריות לא מצינו אבל במיני אוכלין יש מרובע ותני נמי כן:
והא נגעה. ובנדרים גריס והא כנעה והוא שם שרץ ותולעת כדתנן בפרק תשיעי דפרה הדירה והכנה שבתבואה ומרובע הוא ומשני מלא קטרין כלומר שאינו חלק כמו שטח המרובע דמלא קשרים הוא:
כל גרמה אמרה. אדרבה מכל עצמה של משנה זו שמעינן דלית ליה מרובע מברייתו דאם כן למה לי למיתני מרובע אלא דלמא תנינן מרובע שירבע הוא וישער הנגע כמות הגריס במרובע שהוא ארכו כרחבו:
והתנינן. בריש פרק ששי דנגעים:
תני. בתוספתא שם רשב''ג אומר אין מרובע מששת ימי בראשית אין לך בריה בעולם שנברא מרובע ממש ברבוע הישר וגרסינן להא בפרק שלישי דנדרים הלכה ב' ובפרק שלישי דשבועות הלכה ח':
גמ' איזהו שום בעל בכי. תוספתא הוא בסוף פרק ג' וגריס התם כל שאין לו אלא זור אחד ובתוספתא כתיבת יד אשר לפני דור אחד ומלשון דרי דרי כלומר שאין לו אלא שורה אחת סביב העמוד שהוא האמצעי אשר בתוכו. ודברי רשב''ג גריס התם אחר איזהו בצל של רכפא וכו':
כֵּינִי מַתְנִיתָא זֶרַע הַסִּילִיּוֹן שֶׁל לוּף. חָדָא אִיתָא הֲוָה לָהּ יַרְבּוּזִין דִּתְרוּמָה גַּו כִּפְתָּהּ נָֽפְלוּ לְגִינְתָא וְצָֽמְחוּן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְשָׁרָא. אָמַר לוֹ רִבִּי חִייָה בַּר וָוא וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן תְּרוּמָה הֲרֵי אֵילּוּ יֵאָכֵלוּ. אָמַר לוֹ בַּבְלַייָא מִן דְגָלִייָת לָךְ חַסְפָּא אַשְׁכָּחַת מַרְגָּנִיתָא אַתְּ אָמַר וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך העוקר שתלים וסליקא לה מסכת מעשרות בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען:
ולא מתני' היא וכו'. ופשיטא דמותר וא''ל בבלייא לאחר שגליתי לך חספא ואשכחת את מרגניתא את אמר ולא מתני' הוא דאלו לא גליתי לך ההיתר מנא לך דלענין הגידולין קאמרה מתני' ומתוך דברי הוא שלמדת לפרש להמתני' כן:
חדא איתא. אשה אחת היו לה ירבוזין דתרומה אספרג''ו בלעז בתוך קופתה ונפלו לתוך הגינה וצמחו ושאלה לר' יוחנן אם יש בהן משום גידולי תרומה ושרא לה שהזרע אינו נאכל ואין הגידולין אסורין משום גידולי תרומה אלא בזרע הנאכל כגון חטים וכיוצא בהן:
כיני מתני'. כך הוא הא דקתני זרע לוף העליון בזרע של הסיליון דלוף הוא והוא הלוף השוטה סיליו בלשון יוני שוטה כך פי' הערוך בערך סיליון. ונראה דאם כך הוא ה''ל למימר זרע לוף הסיליון אלא דט''ס הוא וצ''ל העליון וכלומר דבמתני' קתני זרע לוף העליון ועלה קאמר כיני מתני' כן צריך לפרש זרע העליון של לוף וכן כתב הרמב''ם בפירוש המשנה וז''ל אמרו בגמרא כי שיטת המאמר כן הזרע העליון של לוף:
מְנַחֵם בֶּן מַכְסִימָא אָחוֹי דְּיוֹנָתָן קַיְפָא בְּשֵׁם רִבִּי אַמִּי פִּשְׁתָּן נִלְקָחַת מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית. הָדָא דְתֵימָא בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָשׁוּד הוּא אִם אֵינוֹ חָשׁוּד. הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁהוּא חָשׁוּד אָסוּר. זוּגָא קְרִיבֵיהּ דְּרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בִּיקִייָא נִלְקָחַת מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן זֶרַע לוּף הָעֶלְיוֹן זֶרַע כְּרֵישִׁין זֶרַע חֲצִלִין זֶרַע לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת וּשְׁאַר זֵירְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. וְתַנִּי עֲלָהּ זֶרַע אִסָּטִיס וְזֶרַע קוֹצָה וְזֶרַע 26b בִּיקִייָא הָא בִּיקִייָא עַצְמָהּ לֹא. דִּילְמָא דְּלָא אִתְאֲמָרַת אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָשׁוּד הוּא אִם אֵינוֹ חָשׁוּד. הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁהוּא חָשׁוּד אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
דלמא. כך הוא דלא איתאמרת דנלקחת מכל אדם אלא בסתם שאינו ידוע אם חשוד הוא או לא ובהכי איירי בדוקא:
מתני' אמרה כן. בתמיה והאנן תנן זרע לוף העליון וכו' ותני עלה בתוספתא לפרש שאר זרעוני וכו' כגון זרע אסטיס וכו' ומשמע דוקא זרע ביקייא הא ביקייא עצמו אסור:
ביקייא. מין ירק:
פשתן נלקחת מכל אדם בשביעית. כדמפרש ואזיל הדא דתימר בשאינו ידוע אם חשוד הוא אלא בסתם עם הארץ מיירי אבל אם דבר בריא שחשוד הוא וודאי אסור ליקח ממנו כדתנינן במתני' דבכורות וכה''ג מחלק לעיל בפ''ט דשביעית בהלכה ז':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source